פסק-דין בתיק ת"ק 10917-10-10

לצערי, עקב תקלה לא הובא לידיעתי כי בתיק זה לא נכתב עדיין פס"ד, ועניין זה נודע לי רק לפני מספר ימים. מכאן העיכוב במתן פסה"ד. עם הצדדים הסליחה.

א.         העובדות הצריכות לעניין:

1.         בכתב תביעתו טען התובע כי ביום 26/12/98 שלח לו הנתבע מס' 1, עו"ד במקצועו, מכתב התראה בגין שיק שחולל ואשר נמשך ע"י המתלונן ע"ס 2,500 ש"ח בשמו של מר נעמה כמאל, אביו של מר פיראס כמאל (המוטב של השיק), ובו בקשה לתשלום השיק בטרם נקיטת בהליכים.

בחודש ינואר 99, כך לדברי התובע, שילם למר פיראס כאמל הסכום בסך 2,500 ש"ח, ואח"כ פנו התובע, נעמה ופיראס לעוה"ד ובקשו ממנו להשיב לתובע השיק המקורי.

לאור בקשה זו של התובע, בהסכמתם של המוטב ואביו, הודיע הנתבע מס' 1 כי יחדול מהליכי ההוצל"פ וכי ישיב השיק המקורי.

בניגוד להבטחת הנתבע מס' 1, האחרון לא רק שלא השיב השיק המקורי לידי התובע, אלא העביר השיק לביצוע בהוצל"פ לידי הנתבע מס' 2, אף הוא עו"ד במקצועו, אשר עבד יחד עם הנתבע מס' 1. האחרון הגיש השיק לביצוע בהוצל"פ נגד התובע ונגד מר אסדי נסיב החתום על גבי השיק בשם זוכה אחר, מר עאמר בכרי, מכפר בענה.

לאחר שנתקבלה אצל התובע אזהרה מההוצל"פ, פנה יחד עם האדונים פארס לנתבע מס' 1, והאחרון אמר כי על התובע לשלם סך 500 ש"ח לצורך סגירת תיק ההוצל"פ. מאחר והתובע לא רצה להכתים שמו נאלץ לשלם הסכום.

עם קבלת הסכום אשר בכתב הנתבע מס' 1 כי קיבל מאת התובע הסכום והבטיח כי יפעל לסגירת תיק ההוצל"פ, הבטחה שלא קוימה, מאחר וכעבור מספר חודשים הגיעו מעקלים מההוצל"פ לביתו של התובע. לבקשת המעקלים מסר להם התובע שיק משוך על ידו בסך 1,000 ש"ח והכל בתאום עם הנתבע מס' 2, ועם קבלת השיק הללו עזבו ביתו.

לאחר מקרה זה שוב פנו התובע והזוכה מר פארס לנתבעים ובפגישה עמם מסרו לתובע השיק בסך 1,000 ש"ח שמשך ומסר למעקלים שהופיעו בביתו, וכן הבטיחו הנתבעים לסגור באופן מיידי תיק ההוצל"פ.

אף הבטחה זו לא קוימה מאחר וכעבור זמן עוקלה משכורתו של התובע, שוטר במשטרת ישראל, לטובת ההוצל"פ, דבר שגרר אחריו נזיפה מאת ממוניו במקום עבודתו.

לאחר מכן ומשהבין התובע כי איננו יכול להסתייע בנתבעים, פנה באמצעות עו"ד לזוכה בשיק המקורי (ע"ס 2,500 ש"ח) מר עאמר בכרי, וזה האחרון מסר הצהרה כי אין לו כל ידעה שהיא באשר לשיק זה, וכלל איננו מכיר נסיבות העניין.

כמו כן פנה שוב התובע באמצעות סנגורו לשני הנתבעים בבקשה לקבל הסברים וכל אחד מהם הבטיח לסגור תיק ההוצל"פ, אך שוב כקודם הדבר לא נעשה. בעקבות כך הגיש התובע להוצל"פ בקשה לדחית בקשת הביצוע וסגירת תיק ההוצל"פ ובקשה להחזרת הכספים.

ראש ההוצל"פ דחה הבקשה, אך הדגיש כי ביכולת הזוכה להגיש קשה לסגירת התיק וכן ביכולת התובע להגיש תביעה אזרחית כנגד הזוכה או מי שקיבל את הכספים בפועל, ואכן ביום 11/3/04 הוגשה בקשה ע"י הזוכה לסגירת תיק ההוצל"פ.

לטענת התובע בתיק ההוצל"פ שולמו שלא כדין לנתבעים סך 1,472 ש"ח וכן 500 ש"ח נוספים, וסה"כ 1,972 ש"ח. כמו כן נגרמו לתובע הוצאות נוספות עבור שכירות שירותי סנגורו בגובה 8,000 ש"ח.

על כן תובע התובע סכום של 17,000 ש"ח (המורכבים מ - 2,500 ש"ח כנגד השיק הראשון, 1,472 ש"ח ששולמו במסגרת העיקול שהוטל, 500 ש"ח ששולמו בגין ההתראה, 6,528 ש"ח שכ"ט סנגורו של התובע, 6,000 ש"ח עוגמת נפש בגין כל ההתנהלות).

2.         בכתב הגנתו טען הנתבע מס' 1 כי דין חלק התביעה בכל הקשור לסך 2,500 ש"ח להידחות מאחר וסכום זה שולם ע"י התובע לידי הזוכה בשנת 1998, ועל כן התיישנה.

כמו כן לגישתו דין חלק התביעה בכל הקשור לסכומים 1,472 ש"ח ו - 500 ש"ח אף הוא להידחות מאחר וסכום זה שולם בשנת 2002, 8 שנים לפני מועד הגשת התביעה.

עוד טען הנתבע כי דין כל טענותיו של התובע להידחות מאחר ותביעה זו הינה למעשה בגדר גלגול שני, וזאת עקב דחית כל טענותיו של התובע הזהות לתביעתו פה בתלונה שהגיש כנגד הנתבעים בבית הדין למשמעת של עוה"ד.

3.         בכתב הגנתו טען הנתבע מס' 2 אף הוא כקודמו כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות מאחר ועילתה נולדה בין השנים 98-99. כן הוסיף הנתבע וציין כי התובע הסתיר בכתב תביעתו עובדת זיכוי הנתבעים בבית הדין למשמעת של עוה"ד בתלונה שהגיש התובע נגדם בגין אותן נסיבות המועלות בכתב התביעה כאן.